לילה די אפור עבר על כוחותינו כשכמעט כל הקבוצות מגיעות בהרכבים חסרים וחלק בכאלו חסרים מאד. לפחות דוונטה גראהם הציל את הערב עם שלשת ניצחון מול הניקס.

היום בצוות המורחב מאד שלנו: דובי, צ'יקו, LJOS, עידו, ואורח מיוחד היישר מהבלוג החי: חגי "התותח הכבר לא קטמוני" ניסני.

שיקגו בולס (9-4) 111 – ברוקלין נטס (7-5) 117

"מהיום שאמא מתה חזר לאבא החשק לשיר", אומרים ראובן ושאולי לשכן מלמעלה הלוא הוא אסף הראל. מהיום שקיירי עזב את בוסטון הם נראים עם חשק לשחק, והם נראים כקבוצה והיום היה אפשר לומר שבהעדרו גם לחבר'ה של ברוקלין חזר פתאום החשק. הגאנר הנפלא לא לקח היום חלק במשחק בין שיקגו לברוקלין, והנטס נראו פתאום משוחררים והזכירו למה הם נחשבו לקבוצה לקבוצה סופר סימפטית בשנה שעברה.

ברבע הראשון הרשתות התחילו מצוין והגיעו ליתרון 13 שכפה על שיקגו 2 פסקי זמן כשההתקפה נראית תקועה ולא מצליחה ליצור מצבי קליעה טובה במשחק עומד. שיקגו הגבירה קצת את הקצב שאמור להסתיר קצת את הקושי ההתקפי, אבל עם 0/8 מהשלוש ו-6 איבודים שיקגו התקשו לייצר סלים מהשדה, ורק זריקות מהקו (12 במספר) הצילו להם קצת את הרבע הראשון שנגמר ביתרון 11. הרוקי ווייט, האיש והחסה על הראש, שובר את המנחוס עם שלשה ראשונה בתחילת הרבע השני והעגלים מנסים לרוץ כמה שיותר. זה עובד מצוין והעגלים יוצאים לריצת 2-18 שנקטעת רק הודות להחלטה משונה של השופטים לגולטנד שלא היה עבור ברוקלין.

הבולס ממשיכים להחטיא מהשלוש אבל ממשיכים לזרוק הרבה מאוד מהקו, לא מעט בזכות הרבה מאוד ריבאונד התקפה ומשחק אגרסיבי שמחפה כאמור על קושי התקפי. 22/24 זריקות מהקו היו להם עד סוף המחצית, ועם רבע שני חזק של שיקגו בו הם מנצחים 20-37 הם יורדים ביתרון 6. הרבע השלישי לא סיפק כדורסל גדול. דינווידי קיבל עבירה רביעית ובקושי שיחק, והנטס ידעו שעם חשק לשיר לא מגיעים לפלייאוף. רבע שלישי מאוזן יחסית מוריד אותנו עם יתרון 4 לבולס כשהנטס פשוט לא פוגעים מהשלוש, ובניגוד לשיקגו גם לא מצליחים להגיע לקו על מנת לייצר נקודות.

הרבע הרביעי היה שייך לדינווידי. הוא קלע 20 נקודות ולקח על עצמו את המשחק, ושיקגו פשוט לא מצליחה לייצר סל. 28 שניות לסיום עם יתרון 7 זה נראה גמור – זהו שלא. לווין עולה לשלשה שמורידה את ההפרש ל-4 וטיים אאוט של אטינקסון. עבירה על דינווידי 24 שניות לסיום שולחת אותו ל-2 מהקו אותן הוא מדייק, יתרון 6 והפעם זה נראה שזה באמת גמור. זהו שלא, אחרי טיימאאוט של בוילן ההגנה של ברוקלין חולמת ולווין מקבל לקאץ'&שוט פשוט, וקובר שלשה. הבולס לא מצליחים למנוע את הכדור מדינווידי ועושים עליו עבירה.

דינווידי מדייק בעוד 2. נגמר?. מרקנן מקבל מווייט כדור, לוקח סטפ-בק קשה וקובר את השלשה 9 שניות לסיום. אבל זהו, כאן זה נגמר. האריס מדייק 2 מהקו. לווין עם עוד שלשת תפילה לנס הפעם לא מדייק, עבירה על טמפל וזה נגמר. משחק לא איכותי אך עם המון רצון מצד 2 הקבוצות. לשיקגו לא עזרו 41 זריקות מהקו (מהן הם קלעו 38) ו-17 ריב' בהתקפה. אצל ברוקלין שכאמור חזר החשק לשיר היו הערב 30 אסיסטים על 40 מסלי השדה שלהם. בלטו בברוקלין דינווידי עם 24 (14/15 מהקו), האריס עם 22 ו-8 אסיסטים וג'ורדן עם 7 נקודות ו-4 חסימות. אצל שיקגו לווין עם 36 וקרטר עם 18 נקודות 14 ריב' מתוכם 9 ריב' התקפה.

אינדיאנה פייסרס (6-7) 83 – מילווקי באקס (3-9) 102

רק מטורף יכנס איתם לקרב בשדה הפתוח, אומר המלך השיכור למלכה המרשעת ממשחקי הכס. הוא התכוון לדות'רקים הלוא הם המילווקי באקס. ברוגדון היה אמור לפגוש את האקסית שוויתרה עליו באחד הצעדים התמוהים של השנים האחרונות, אך הוא נעדר בשל כאבי גב. מי שחזר היה טרנר שעל אף הקושי בשילוב ליד סבוניס – נראה כמו חתיכה חשובה בפאזל על מנת להאט את האיילות הרכובות.

רבע ראשון צמוד נגמר עם שלשה של יאניס על הבאזר שמסיים רבע שקט עם 5 נקודות. הרבע השני נפתח ונראה שאינדי שכחה את משפט הפתיחה וחושבת לנצח את האיילות במשחק ריצה. אחרי 2 דקות וריצת 3-9 מקמילן מזעיק פסק זמן להזכיר לחניכים שלו איך לשחק. יאניס מתעורר ומגביר קצב כשהוא קולע מכל מצב. אבל זה נראה שדווקא בדקות שלו בחוץ – הבאקס פתאום משחקים כמו קבוצה ולא כמו יאניס ועוד 4.

ברבע השני מילווקי מעלה את הפער לדו ספרתי. ברבע השלישי אינדי משיבה מלחמה ומורידה את ההפרש לחד ספרתי בסוף השלישי. אינדי נרדמו בתחילת הרביעי ונותנים לאיילות לרוץ – ומשלמים את המחיר עם פתיחת 2-10 כאשר סטרלינג בראון תופר שלשות מהפינה, בהתקפות המעבר. המשחק ההתקפי של אינדי תקוע כאשר סבוניס וטרנר כל אחד בתורו כמעט לא מצליחים לשים נקודות בצבע מול יאניס, לופז ואיליאסובה והזריקות שבעיקר נכנסות להם הן מהשלוש. 6:30 לסיום היתרון צומח ל-18. טיימאאוט שלא עוזר ו-4:46 לסיום המחליפים עולים עם הפרש 23 למילווקי. אלו ששילמנו פחות על מנת לראות אותם עולים לשחק, ומילווקי לוקחת את זה בלי המון מאמץ הפעם.

לאינדי וורן 15, טרנר עם 16 ו-11 ריב'. אצל מילווקי בלט בעיקר יאניס עם 26 ו-3/6 מהשלוש.

ניו יורק ניקס (10-3) 102 – שארלוט הורנטס (7-6) 103

אחרי שמול הפיסטונס ניצחו ההורנטס בעזרת שלשה דרמטית של מאליק מונק על הבאזר, הפעם היה זה דוונטה גראהם עם הטק"ק התשיעי שלו במשחק 2.8 שניות לסיום, שהכריע את הניקס האומללים בביתם. הניסיון האחרון של הניקס להכריע את ההתמודדות הלך למקום שאליו הולכים רוב הניסיונות הדומים של הקבוצה מניו יורק, לצד פסולת אורגנית ובקבוקים מנופצים.

ומה אתם יודעים, במשך חלק ניכר מהמשחק היו אלה דווקא המארחים שנראו בשליטה. למרות חסרונם של אלפריד פיטון, שהובא בתחילת העונה במקומו של טרי רוזייר שהעדיף את ההורנטס ו-58 המיליונים שלהם, ודניס סמית ג'וניור, שהיה כה נהדר בניצחון על המאבס והפעם הכריע אותו גבו הכואב אחרי 3 דקות, הובילו הניקס לאורך הרבעים השני והשלישי, עד כדי 15 נק' הפרש באמצע הרבע השלישי, וגם אחרי שהאורחים חזרו למשחק ולקחו את ההובלה בתחילת הרביעי, לא ויתרו המקומיים, ו-6:40 לסיום מטביע מיטשל רובינסון, סנטר העתיד המקומי, וקובע 80-88, לקול מצהלות הקהל.

ההורנטס לא ויתרו, ורוזייר בריצה אישית עם אסיסט לדאנק של וושינגטון וחמש נקודות אישיות מצמיד את הצדדים ל-87-88, עדיין מקומי. והפעם ספרתי. 80+7=87. תבדקו אותי.

בארט בדק, נבהל וענה בשלוש משלו, גראהם הפציץ בשמינית מחוץ לקשת, בארט לא ויתר, גם לא רוזייר, ורנדל, ו-וושינגטון… ואחרי כמה דקות של החלפת מסרים מאיימים רנדל, ביתרון 100-102 לניקס, נכנס לסל ומחטיא. טיים אאוט, וושינגטון מוצא את גראהם, שעם פחות משלושה טיקים על השעון קובר את הדאגר עמוק ב-19,872 לבבות שצופים בו ב-MSG, ומתבאסים טילים. 102-103 שארלוט. הניקס סופרים הפסד עשירי, ההורנטס חוגגים רצף שני ניצחונות.

אצל הצרעות גראהם בראש עם 29, כולל 16-9 מחוץ לקשת, וושינגטון היה שם לצידו לאורך 19 נקודות, כשרוזייר נותן לניקס 16 סיבות להצטער שפספסו אותו, למרות 7-1 משלוש. וויליאמס, 13, ומונק, 12, 5 אס' ו-4 ריב', סייעו מהספסל.

בצד הניקס של הדברים בארט המשיך לפרוע שטרות עם 22, כשהגרייט הופ השני, מיטשל רובינסון, עולה מהספסל עם 17 ו-12 קרשים, ולראשונה בהיסטוריה המתועדת ללא עבירות, אבל עם השבתה מדאיגה בדקות האחרונות אחרי צליעה וחבישת אצבע. נכון, לא קשור, אבל עובדה. מוריס ופורטיס מהספסל חלקו 28, כשרנדל תורם 12, ולצידן 6 אס' ו-7 ריב'.

מיאמי היט (3-9) 109 – נ"א פליקנס (9-3) 94

בשתי מילים: משחק ריצות.

ההיט הגיעו למשחק ללא דראגיץ' ו-ווינסלו, דרק ג'ונס וגם דיון וויטרס כשמהצד השני נעדרו אינגראם, בול, הארט, רדיק ואוקאפור.

את המשחק התחילו שתי הקבוצות בהיסוס עם החלפת נקודות ויתרון. 6 דקות לסוף הרבע מיאמי לוקחת את ההובלה ומסיימת רבע ביתרון 7, 22-29. הרבע השני נפתח ללא סלים, אחרי 2 דקות אדביו מטביע את חותמו על ההתחלה. נ"א יוצאת לריצה של 8-0 ומצמצמת לנקודה. ההיט יוצאים לריצה של 16-4 בתמיכת השלשות. ריצת 15-6 של השקנאים מורידה את ההפרש ל-3 אך סל של באם על הבאזר מעלה ל-5 במחצית, 54-49. באם עם 14 נק' במחצית ובאטלר עם 8 אס'.

את המחצית השנייה התחילו הקבוצות בעייפות ובלי סל עד דקה לתוך הרבע בה הולידיי קובר שלשה, הסל הבא הגיע אחרי דקה וחצי מרובינסון. החלפת סלים ומשחק צמוד שולחים את מור לקו כדי לקלוע את שתיהן ולהשוות את המשחק. לאונרד מחזיר את היתרון ואז שתי דקות ללא סל עד שבאטלר לוקח את המושכות לידיים עם 5 נק' ואס' שמובילים לריצת 15-4 עד סוף הרבע, 78-65. הרבע הרביעי המשיך בשליטה של ההיט, ניסיון חזרה של נ"א הוריד את ההפרש ל-5 בלבד אך באטלר עם שליטה על המגרש הוביל את מיאמי ליתרון שמנצח את המשחק.

נאן הוביל שישה שחקנים בספרות כפולות עם 22, אדביו עם 18 נקודות, 14 ריבאונדים ו-3 חסימות. באטלר עם 16 נקודות ו-13 אסיסטיים. עוד קלעו: רובינסון 15, אוליניק 13 והירו 12.

בנ"א אלכסנדר ווקר היה ענק מהספסל עם 27 נק', אטוון מור שירד מחובק עם באטלר עם 18 והולידי 14.

מינסוטה טימברוולבס (6-7) 105 – יוסטון רוקטס (3-10) 125

בשתי מילים: רבע רביעי.

רבע ראשון התחיל שקול, ריצת 11-3 של הזאבים נתנה להם יתרון אך הרקטות סגרו את הפער עד סוף הרבע ואף עלו ביתרון 1 לרבע השני שנפתח בסערה מצד הזאבים. 9-2 ב-2 דקות ומשם קלמונס מצמצם ומעלה את יוסטון ליתרון. החלפת נקודות בין הקבוצות מביאה אותנו בשוויון לעשר שניות אחרונות, הארדן מכדרר, זורק, מחטיא, טאקר לוקח את הכדור החוזר וקולע אותו על הבאזר.

רבע שלישי ממשיך כמו הרבעים הקודמים, פתיחה טובה של מינסוטה ואז צמצום של יוסטון. 74-68 למינסוטה, הארדן תופר שלשה ומצמצם, החלפת נקודות ושלשה של טאקר משווה ל-76. הארדן מעלה ומוביל את יוסטון לריצה של 17-9. ברבע הרביעי טאקר מעלה ל-15 הפרש. הזאבים לא מצליחים לחזור מזה.

קא"ט האלפא הוביל את הלהקה ששיחקה ללא וויגינס ואוקוגי עם 27 נקודות ו-11 ריבאונדים כשליימן עם 21 וקובינגטון 17.

אצל האדומים שחסרו את ווסטברוק הנח ואת גורדון, קאפלה והאוס הפצועים הארדן עם 49 נקודות ב-7 מ-20 מהשלוש. מקלמור עם 20. קלמונס וריברס עם 19 לנפש.

דאלאס מאבריקס (5-7) 110 – טורונטו ראפטורס (4-8) 102

איזו כותרת אפשר לשים על המשחק הזה?

אולי, קרב הספסלים הגדול? לא מושיב מספיק טוסיקים על מושבים.
הקרב הענקי בין שני הכוכבים הלא אמריקאיים, לא הכוכבים הלא אמריקאיים הכי גדולים היום, אבל אולי מספיק קרוב לשם? מתוסבך מדי.
המלחמה הכבירה בין אלופה שאיבדה את כוכבה לקבוצה המבטיחה שהצליחה להפסיד פעמיים לניקס? עדיף בדרך כלל לא להזכיר לאנשים שדולן קיים.
מה עם מאבק האיתנים בין ההגנה האימתנית של פסקל ואננובי שהצליחה להשאיר את לוקה על 35% ו-1-5 משלוש לבין היכולת של אותו לוקה להגיע לקו מתי שמתחשק לו (15-19 מהעונשין מילא הנער)? מה שעובד לכם.

המשחק נפתח כשסיאקאם ואננובי מצליחים להגביל את דונצ'יץ' כדי לרוץ במתפרצות ליתרון מהיר של 3-10. אז הנער בא להזכיר לנו ששמו הוא לוקה, ושהוא גר בקומה השנייה של הראש שלכם. אל תשאלו אותו מה זה היה, אבל אני יכול לספר לכם שמדובר ב-14 נקודות ו-4 אסיסטים וזה נגמר בריצת 0-15 ויתרון 10 לדאלאס ברבע.

לרבע השני טורונטו עלו כבר עם תוכנית משחק אחרת – לשמור את דונצ'יץ'. נקודה אחת הוא סיפק במשך כל הרבע, בעוד פרד ואןוליט, טרנס דייוויס (בדקות הנדירות שואןוליט ירד למנוחה) נורמן פאוול ומאט תומאס (4-4 מהשלוש) הובילו את הראפטורס ליתרון 60-53=7 במחצית.

החצי השני נפתח עם ריצת 8-0 למאבריקס, כששלשה של פורזינגיס מחזירה את היתרון לטקסנים (קלבר נראה לי הדבר הכי קרוב לטקסני בהרכב). שתי הקבוצות נשארו צמודות במשך כל הרבע. זאת עד לסופו המר, כאשר דלון רייט, ראפטור לשעבר, מעלה את דאלאס ליתרון נקודה.

רייט המשיך להציק לחבריו מהעונה שעברה וסדרה של סלים שלו עזרה להקפיץ את היתרון של דאלאס ל-9 נקודות. נורמן פאוול, שסיים עם 26 נקודות ושיא אישי של 6 שלשות, השאיר את טורונטו רק במרחק נגיעה מלאבד את המשחק. עד ששלוש עבירות רצופות על לוקה וטכנית של ניק נרס, שפורזינגיס קלע, הקפיצו את היתרון ל-14 שנראה היה מספיק כדי להבטיח את הניצחון.

אבל טורונטו הנוכחית היא קבוצה שמסרבת להיכנע. פאוול ו-ואןוליט (שחייב להוסיף הוק שוט למשחק שלו. רק בשביל הסיכוי שיום אחד אכתוב "וו של ואןוליט") מורידים את ההפרש לארבע, שתי דקות לסיום, והכריחו את קרלייל לקחת פסק זמן. הוליס-ג'פרסון גנב את הוצאת החוץ בחזרה מפסק הזמן ודאג שפאוול יוריד את ההפרש לשתיים בלבד. רק שזה הדבר האחרון הטוב שטורונטו עשו במשחק. דונצ'יץ' קלע, סת' קרי נשלח לקו, סיאקאם איבד ברשלנות, ודאלאס שוב פעם הלכו לקו וסגרו את הסיפור.

15 הנקודות מהעונשין הובילו את דונצ'יץ' לסיים עם שורה של 26 נקודות, 15 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. עזרו לו היום פורזינגיס עם 20 ו-15, 15 נקודות כל אחד של סת' קרי (3-5 מהשלוש) ודלון רייט.
עבור טורונטו התקשו פסקל סיאקאם, שממשיך ברצף ההופעות מעל 40 דקות ושהסתבך מול מקסי קלבר למשחק של 15 נקודות (6-24 מהשדה), ומארק גאסול עם 6 נקודות בלבד. אבל 24 נקודות ו-7 אסיסטים של ואןוליט ו-26 של פאוול השאירו אותם קרוב מספיק לקו המים.

סן אנטוניו ספרס (8-5) 116 – פורטלנד טרייל בלייזרס (8-5) 121

סן אנטוניו מול פורטלנד. משחק על כל הקופה. תחרות אגרוף בין שתי קבוצות במשקל כבד שעלו למשחק במטרה אחת – להגיד, כן המצב שלנו לא משהו, אבל לפחות אנחנו במצב טיפה יותר טוב מהם.

בפינה השמאלית – הטרייל בלייזרס. עונת MVP של לילארד עד כה נזרקה הצידה בגלל שאף אחד אחר לא הגיע לשחק העונה. עם רבע ענקי של 76% מהשדה, 7-11 מהשלוש ו-41 נקודות אל מול רק 23 נקודות של סן אנטוניו, הם חשבו שהצליחו להחטיף נוקאאוט מהיר למתחרה.

אבל בפינה הימנית עומדת לה, בקושי רב ובעזרת הליכון, הסן אנטוניו ספרס. 2,238 עונות רצופות בפלייאוף. זכו ביותר אליפויות מאשר פעמים שהגיעו לבחירת לוטרי. והם לא הולכים ליפול כל כך מהר, בטח לא לקבוצה שהייתה כל כך נואשת שהחתימה את כרמלו אנטוני אחרי שנה בחוץ. אחרי הרבע הראשון העלוב, הספרס עלו עם דם בעיניים ואבנים בכליות. פאטי מילס חזר לחלום שהוא בעונת האליפות האחרונה, למרקוס התבריין בצבע והגנת סן אנטוניו ניסתה להכריח בערך כל שחקן בפורטלנד שלא נקרא לילארד או מקולום לנסות לשחק, והספרס פרקו את ריפ סיטי עם 35 ו-38 נקודות ברבעים השני והשלישי. אפילו ההרחקה של פופוביץ', אחרי שהתווכח עם השופטים בעקבות רצף של שריקות לעבירה של ווייט על לילארד (עבירות בהן לילארד חיפש ויזם את המגע, מגע שווייט הצליח להימנע ממנו), לא עצרה אותם. את היתרון הם לקחו לקראת סוף הרבע, שנגמר ב-90-96 לזכותם, ולא הסתכלו יותר לאחור.

אבל אולי כדאי היה להם. אחרי שהגדילו לשיא של 15 נקודות, תשע דקות לסיום, מקולום נזכר שגם הוא חלק מהקו האחורי של פורטלנד שאמור להיות אימתני. הספרס החלו לאבד כדורים בסיטונות והתחילו להחטיא ג'אמפשוטים סתמיים מהמידריינג', ופתאום אנחנו שתי דקות וחצי לסוף המשחק בשוויון 111.

הייתי רוצה לתאר לכם את שתי הדקות הבאות כקרב צמוד, ראש בראש בין כישרונות כדורסל ענקיים, משחק של סל רודף סל רודף מהלך הגנתי מדהים. אבל אם הייתי יכול לעשות את זה, שתי הקבוצות הללו היו היום במקום אחר במצב שלהן בליגה. אחרי סל ועבירה של רודני הוד, וניסיון אחרון של דרוזן שנחסם על ידי ווייטסייד ושנשרק לעבירת תוקף של דמאר (שהשופטים אחר כך ראו בבדיקה חוזרת שהוא בעצם היה זה שחטף מכה בפנים עוד לפני וזה מה שגרם לו לאבד שליטה, אבל הם יכלו רק לשנות את השריקה מתוקף לעבירת כדור חופשי), פורטלנד די בקלות ניצחו את החלק הזה של המשחק 5-10 ויצאו עם חגורת האליפות.

מקולום הגיע לעונה סוף סוף עם 32 נקודות ויכולת אדירה במאני טיים. ווייטסייד, כמה אנמי בהגנה ככה 21 נקודות ו-12 ריבאונדים. לילארד דווקא היה יחסית שקט היום, "רק" 22 נקודות, אבל 4-19 שכללו 1-9 מהשלוש. סן אנטוניו זכו לראות את למרקוס אולדרידג' נהנה עם 30 נקודות ו-13 ריבאונדים מול קבוצתו הקודמת, ונאלצו להסתפק ב-16 נקודות של דרוזן, 17 של פורבס וקריסה ענקית בסיום. פופ ידוע כמאמן שבונה קבוצה שמשחקת בצורה שמתאימה לשחקנים שיש לו. אין פלא אם כך שהספרס מאבדים משחק כשהם מתרפקים על העבר ומקווים לעתיד טוב יותר.

לוס אנג'לס קליפרס (5-8) 150 – אטלנטה הוקס (8-4) 101

ההוקס הגיעו לתחנה האחרונה שלהם במסע הדילוגים במערב די עייפים כשזה משחקם השביעי ב-12 הימים האחרונים כשהיום עוד מצפה להם מפגש עם הלייקרס. לא עזר גם שהם ללא המנהיגות של ווינס קארטר הוותיק כמו גם קולינס המושעה והוארטר הפצוע. הקליפרס מצידם היו ללא קאווי הנמצא בניהול פציעות, כמו גם בברלי ושאמט הפצועים. זה לא ממש הפריע למארחים העמוקים שטיילו בקלילות לניצחון.

ההוקס עוד ניסו לתת פייט בחצי הראשון, אבל זה קשה כשיאנג ביום חלש. פול ג'ורג' הגיע מכוון אחרי ההחלמה מהניתוח בקיץ ולפני שהספקנו למצמץ כבר היה 3-20 כשלזכותו רשומות 13 נקודות. הרבע נגמר אמנם ב-30-43 אבל ההוקס עשו קולות של מאבק ברבע השני כשבעזרת דקות טובות של הרוקי האנטר הורידו ל-51-47. ג'ורג' הבין שזה לא עסק ומיד העמיד את האורחים במקומם עם שתי שלשות והקבוצות ירדו למחצית ב-62-74.

המחצית השנייה הייתה כבר במעמד צד אחד בלבד כשוויליאמס והארל הופכים את זה לתבוסה בסוף הרבע השלישי וצוותי הניקיון כבר הפכו את זה להשפלה ברבע האחרון כשתוצאת המחצית השנייה 39-76.

בהוקס יאנג לא פגע וסיים עם 20 נקודות ב-4 מ-16 מהשדה לצד 6 אסיסטים. הרוקים האנטר ורדיש הוסיפו 12 נקודות כל אחד ב-9 מ-29 משותפים מהשדה. ג'ונס, פארקר וטרנר קלעו 11 כל אחד.

עבור הקליפרס הספיקו לפול ג'ורג' 20 דקות על הפרקט כדי לצבור 37 נקודות ב-11 מ-17 מהשדה כולל 6 מ-11 מחוץ לקשת. הספסל של הקליפרס עשה כרגיל עבודה נהדרת כשג'רום רובינסון תורם 21 נקודות והצמד של וויליאמס והארל רושם 25 ו-17 בהתאמה.